הבוגרות והבוגרים שלנו מספרים
לעתים קרובות אנו נשאלות על-ידי הנרשמים הטריים שלנו, "מה ייתנו לי הלימודים?" או "מה אני יכול/ה לקחת מהלימודים אל 'החיים האמתיים'?"
חשבנו שהתשובות הטובות ביותר מצויות אצל בוגרי התכנית עצמם.
נכנסתי ללימודי התוכנית באמצע החיים וכמעט במקרה. איכשהו הדברים שלמדתי קודם התאימו לתוכנית בספירת הנקודות, והגורל קצת בחר במקומי. ואז באופן מפתיע נשאבתי לגמרי. מצאתי את עצמי מתעמק ומשקיע זמן שלא היה לי בנושא שאולי נשכח מליבי - טבע האדם, ולא רק האדם הצעיר אלא כל אדם. כי תפיסת החינוך של פסטלוצי מלמדת לא רק על ילדי התקופה אלא גם ובעיקר על החברה שסבבה אותם.
התוכנית בעצם מלמדת על אותו דבר חמקמק שנדמה שהתמעט לאורך השנים - נפש האדם. דווקא הטקסטים העתיקים, דווקא שורה של נושאים כאילו רחוקים מאיתנו כמו מנהגי לידה ומוות לפני מאות שנים או מעמד האישה בחברה היהודית במאה השמונה עשרה, או תפיסת הילדות שהשתנתה והתעצבה, דברים שחלקם שונים עד אין קץ וחלקם דומים למה שאנחנו מכירים היום , כל אלה הדגימו עד כמה אדם הוא אדם הוא אדם.
אני אשוויץ פה שסיימתי בהצטיינות אבל לא בגלל שאפתנות יתר, אלא בגלל שהחומר סחף אותי פנימה. בגלל הצוות המעולה שהצליח להפיח חיים בחברות שקדמו לנו ודרכן סיפר לנו על עצמנו. ובגלל שהקורס עסק לפני הכל לא בחומר לימוד אלא בנפש האדם. ממליץ בחום.
יורם עבר הדני
במאי פרסומות ושותף בחברת הפקה
סיים לימודיו בתשע״ט (2019)
כמי שעמדה בצומת דרכים מורכבת, בין עיסוקי בתחום הספרות, התוכן הדיגיטלי לילדים ולנוער ותחום התרבות והחינוך, שמחתי להגיע לצוות הקשוב של התכנית וללמוד תואר ששילב את העולמות השונים ונתן לי דרך מחשבה חדשה על החיים בכלל והתבוננות מורכבת יותר על עולם התרבות. יכולתי לבחור בין הקורסים השונים ולשוטט בין ספרות חניכה, פנטזיה ומחקר הספרות העברית מאז ומעולם לבין קורסים שעזרו לי להבין את עולם התקשורת ומחקר של העולם הדיגיטלי של הילדים והנוער ההולך ומתפתח בשנים האחרונות. מכאן, הגעתי לתמה שהובילה אותי במפגשי עידוד הקריאה שיצרתי, ומטרתה לחדד את יתרונותיו של העולם הספרותי, כשאני מגיעה אל הקהל שלי דרך העולם המוכר לו - העולם הדיגיטלי בו הוא נוכח.
נהניתי מהלימודים כי הם פתחו לי שיטות מחקר והתבוננות מחודשת על עולם הילדות והנוער, באופן מגוון ומרתק. ממליצה בחום ואם הייתי יכולה, הייתי ממשיכה ללמוד ולוקחת את כל הקורסים החדשים ואת הקורסים שלא הספקתי ללמוד.
רחלי ונג בר-לוי
בלוגרית ספרים ברשת ועורכת תוכן
סיימה לימודיה בתש״ף (2020)
הגעתי אל התוכנית לתואר שני במחקר תרבות הילד והנוער כיוצרת עצמאית בתיאטרון לקהל צעיר. במהלך הלימודים פגשתי בשדות ידע מרתקים ומגוונים כמו ההיסטוריה של הילדות, ייצוגי ילדות ביצירות ספרות, היבטים מגדריים הנוגעים לחיי היומיום של ילדים כיום ועוד.
המהלך הלימודי שהיה הכי משמעותי עבורי, הוא ההבנה שתופעות שאני תופסת כטבעיות ומובנות מאליהן, הן למעשה תוצאה של הבנייה תרבותית וככאלה הן חומר גלם למחקר – יש באפשרותי לתת להן קול, לחתור תחתן וגם להניע שינוי. קיבלתי כלים מרתקים לזיהוי ומחקר של תופעות משמעותיות, מקומיות ואוניברסליות. נקודות המבט המגוונות שהציעו מרצות החוג, תרמו לי מאוד. פגשתי במהלך הלימודים סטודנטיות שהגיעו ממגוון תחומים, בשלבים שונים של חייהן האישיים והמקצועיים, וחווית הלמידה איתן הייתה עשירה ומעניינת. אצל כל אחת בדרכה, הלימודים התחברו לפרקטיקה. עבורי הלימודים הרחיבו את הקשר בין מחקר ליצירה ופתחו הרבה מחשבות חדשות לגבי עיסוקי בעתיד.
דקלה כץ
בובנאית, מחזאית ויוצרת עצמאית בתיאטרון המפתח
סיימה לימודיה בתשפ״ד (2023)
הגעתי לתוכנית לגמרי במקרה. אחרי החלטה להתחיל לימודי תואר שני בחנתי המשך לימודי חינוך או היסטוריה שלמדתי בתואר הראשון, או ללכת לכיווני האנתרופולוגיה – מתוך רצון להבין ולחקור חברות ותרבויות, ולהבין עוד גורמים המשפיעים על ילדים ונוער ומעצבים את החברה שלנו. לשמחתי גיליתי את התוכנית למחקר תרבות הילד והנוער, שהייתה שילוב של כל מה שחיפשתי. לימודי תרבות מאפשרים מבט רחב על עיצוב והתעצבות החברה – היסטורי, פוליטי, חינוכי, פסיכולוגי וסוציולוגי. לאורך הלימודים התחלתי לשים לב ליותר ויותר ניואנסים בחברה ובמפגש שלי עם אחרים, והתוכנית איפשרה לי להעמיק ולהבין את המקורות שלהם. המרצים והמרצות בתוכנית אתגרו אותי ואילצו אותי להעמיק, לחקור, להבין ולפרש את הדברים שמשפיעים על ההתנהגויות, הנורמות והתפישות שמובילות את החברה בה אני חי ובה אני מחנך מאות ילדים ובני נוער.
ערן גולדמן
רכז הקיימות בתנועת הנוער ״המחנות העולים״
סיים לימודיו בתשפ״ג (2023)
בחרתי ללמוד בתוכנית מחקר תרבות הילד כי חיפשתי תואר שונה, שיהיה מעניין וחווייתי.
כמורה לאנגלית, אני בוחרת בדרך כלל בלימודים העוסקים בחינוך או בשפה. הפעם רציתי ללמוד למען העניין וההעשרה העצמית. כמו כן, כאמא ואשת חינוך, ילדים הינם חלק בלתי נפרד
מהעיסוק היומיומי שלי.
עצם העיסוק בלימודי תרבות חושף את הלומדות והלומדים לתחומי דעת מגוונים: ספרות, היסטוריה, מגדר, תקשורת וטכנולוגיה דיגיטלית. הלימודים היו מרתקים ובורכתי בצוות מרצות מעוררות השראה. במיוחד נהניתי ללמוד בקורסים שבהם הרגשתי שהנושא קרוב לליבה של
המרצה: פרופ׳ יעל דר בקורס על ילדות והורות בקיבוץ, ד״ר רימה הלוי בקורס על הגירה ופליטות, ד״ר טל קוגמן בקורס על ילדים ובע״ח, וד״ר סיגל ברק ברנדס שליוותה אותי בכתיבת עבודת גמר על דימוי גוף נשי.
ככלל, התוכנית מאוד מגוונת, גמישה ומתחשבת. המרצות מדברות עם הסטודנטים בגובה העיניים ומאתגרות את החשיבה. בדרך כלל, כשיש ציפיות, מתאכזבים, אך במקרה שלי, הציפיות שלי התממשו במלואן ואף יותר. השנתיים שלמדתי בתוכנית היו עבורי חוויה מופלאה, מעניינת, מעשירה ומעצימה. ממליצה מכל הלב! הלואי שיכולתי לשוב וללמוד הכול מחדש.
מירב ארליך
מורה לאנגלית
סיימה לימודיה בתשע״ט (2019)
כעורכת דין במשרד אזרחי-מסחרי ללא שום זיקה לילדים או לדיני משפחה, הבחירה בלימודי מחקר תרבות הילד לתואר השני לא היתה הבחירה "הטבעית" עבורי, אבל היא התגלתה בדיעבד כהחלטה הטובה ביותר שעשיתי עד כה. היום, כמי שממשיכה לתואר שלישי
בתחום, אני רואה סביבי כיצד העיסוק בילדות באופן כללי, הופך ליותר ויותר רלוונטי לא רק בעולם האקדמי, אלא בכל אספקט אפשרי. למשל, רק לאחרונה צפיתי בהרצאת טד שבה מתכננת ערים הדגימה כיצד שיתוף של ילדים בתכנון ערים, בפרויקטים שונים
שבטיפולה, מביא ליישום של אינטרסים שונים וחברתיים יותר מאלה של קובעי המדיניות הרגילים המשפיעים בדרך כלל על עיצוב המרחב הציבורי שלנו (Mintzer, Mara. "How kids can help design cities". Ted, Nov. 2017). בכנס אחר, שהתקיים השנה במגדלי
שרונה בתל אביב בנושא של טכנולוגיה וילדות, ילדים לצד אנשי שיווק, מדיה, טכנולוגיה ומחקר, דיברו על התועלת ועל החשיבות ההולכת וגוברת בהתבוננות בילדים ובעולמם בכל אחד מהתחומים הללו. יש עוד הרבה דוגמאות, ואלה וודאי לא הראשונות או המשמעותיות ביותר,
של המקום ההולך ורחב שתופס העיסוק בילדות בעולמנו. מהבחינה הזו, לימודי התואר השני כאן, היחידים מסוגם בארץ, מקנים מבט רחב, מקיף ועתיר ידע של התחום. הילדות נלמדת כאן מפרספקטיבות מחקריות שונות כמו ספרות, תקשורת, פסיכולוגיה, משפט, היסטוריה,
חינוך, כלכלה ועוד, ועצם המפגש היחודי הזה בין דיסיפלינות מגוונות כל כך ועם סטודנטים וסטודנטיות מעולמות שונים כל כך (לי למשל יצא להכיר כאן גרפיקאית, קלינאית תקשורת, מתרגמת, גננת, אשת שיווק, סופרת ילדים, מנהלת תכנים במדיה ועוד) – מקנה למקום הזה
פוטנציאל נדיר של חדשנות, יוזמה ויצירתיות. אלה שעיסוקם נוגע באופן כלשהו בתחום הילדות אולי חייבים את זה לעצמם, אבל גם כל היתר, כמוני, "שרק במקרה הגיעו לכאן כדי לראות", המלצתי האישית לכם היא- תשארו. אתם במקום הנכון.
שלומית פלדמן
סיימה לימודיה בתשע"ז (2017)
התכנית פתחה בפני עולם חדש עשיר ומרתק. היא שינתה את כל הגישה שלי לעבודה עם ילדים הלכה למעשה והעמיקה ודייקה את התכנים שמעבירה לילדים (אני מורה ליוגה לילדים ומכשירה מורים בתחום). התכנית עוררה בי סקרנות רבה ייחד עם יכולת חשיבה
בקורתית לגבי השיח בחברה הישראלית לגבי ילדים ולגבי הרבה נושאים בתחומי היומיום ובכלל. המפגש עם מגוון המרצות מעמיקות ורציניות ומרתקות.
אני ממליצה בחום לכל מי שיש לו נגיעה בעולם הילדות והתרבות בכלל ללמוד בתוכנית ולהנות משנתיים של הנאה צרופה גם אם לא תמיד קלה.
אסנת ישראלי
סיימה לימודיה בתשע"ז (2017)
הלימודים בתכנית העשירו אותי מבחינה אישית בכך שנחשפתי למקורות מידע רבים, למגוון רחב ועשיר של יצירות, קלאסיקות, מחקרים, כתבים, יומנים ותיאוריות. אידיאולוגיות רבות ושונות בחינוך והעמקה בתחום הילדות בפרט.
מבחינה מקצועית למדתי להבחין בין ״ילדים״ לבוגרים והבנתי שהעבודה מולם היא אחרת. שיש לנהוג איתם באופן שונה. אימצתי ופיתחתי לעצמי ״אני מאמין״ ששאבתי מקורצ׳אק ופסטלוצי. הפכתי את תחום החינוך לפרופסיה.
למדתי ביקורתיות - מה היא. הצלחתי לתרגם ולהפוך חלק מהתיאוריות לפעולה ויצרתי לעצמי ״ארגז כלים״ שמלווה אותי כיום כמורה ומחנך.
כמו כן, קיבלתי השראה ממרצים רבים על אופן העברת השיעור ודרכי לימוד. תודה על החוויה והיחס המחבק.
אבירם כהן
סיים לימודיו בתשע"ד (2014)
זו שאלת השאלות. התואר הוא אכן די קשה ליישום ב'עולם האמיתי'. הייתי אומרת שהוא נותן הבנה והתבוננות חדשה על עולם הילדים.
נקודת מבט המאפשרת לראות תהליכים ושינויים שקורים בימינו באופן יותר רוחבי ומציעה דרך חשיבה חדשה על הילדות כמושג.
כל עיסוק עתידי בעולם הילדים והנוער (אם בחינוך והוראה ואם בתוכן ותרבות), יהיה מועשר ומעמיק יותר לאחר הלימודים וילווה בדרך חשיבה מקורית, רוחבית, שאיננה לוקחת כמובן מאליו תהליכים המתרחשים בעולם זה.
מקווה שעזרתי במעט בפיצוח השאלה. :)
מיקה שפר
סיימה לימודיה בתשע"ה (2015)
אני יכולה לומר שהלימודים היוו השראה לכיוון המקצועי אליו אני הולכת היום. התחלתי ללמוד מכיוון שהנושאים ענייננו אותי והיה נראה לי נהדר ללמוד על תרבות של ילדים מדיסיפלינות שונות.
במהלך הלימודים לאט לאט התכווננתי על תחום עניין של משחק של ילדים, והעובדה שלמדתי על היסטוריה של ילדות ותרבות ילדים, זכויות של ילדים, התייחסות לתחומי ענין של ילדים ועוד, איפשרה לי ומאפשרת לי היום לראות תמונה רחבה ועשירה בכל הנוגע להתנהלות של ילדים במרחב המשחקי והתרבותי. כמו כן מפגש עם סטודנטים נוספים שלהם אותם תחומי ענין, מאפשרת דיון מפרה ושיתופי פעולה.
לפני שנה וחצי הקמתי יחד עם שותפות סניף ישראלי של ארגון בינלאומי שנקרא International Play Association. זהו ארגון ששם על דגלו את קידום זכותם של ילדים לשחק. בשנה האחרונה אנו עובדות על פרויקט התנדבותי של הקמת גן משחקים טבעי בבית ספר מאתגר הנמצא בבת ים. מתקיים תהליך של שיתוף המורים, ההורים, הילדים ובהמשך גם הקהילה.
כמו כן בימים אלו אני בתהליך של יצירת השתלמות בנושא של חשיבות משחק חופשי לילדים. השתלמות אותה אני מתעתדת להעביר לגננות, מורים ביסודי ומקווה להשתלב גם בהכשרת מורים.
שאנה ברייזבלט
סיימה לימודיה בתשע"ד (2014)
הדבר שבראש ובראשונה נתנו לי הלימודים בתכנית הוא יכולת חשיבה חדשה. בזכותם למדתי להתבונן בכל, ולא רק בנושאים הקשורים בילדות ובנגזרותיה, אחרת. הכלים באמצעותם אני מביטה על העולם הם שונים מאז שהתחלתי את דרכי בתכנית, שלימדה אותי אילו שאלות לשאול ואיך להטיל ספק, לחקור לעומק, לדייק, לתהות - ולהבין כי אין שאלה לה תשובה אחת מובהקת.
זה אולי רלוונטי גם לגבי כל לימודים אקדמאיים אחרים, אך לתחושתי זה מעניין פי כמה בהקשר של תחומינו. בנוגע לילדים ולעולם הילדות קיימת נטייה רווחת לקביעת עמדות נחרצות ומוחלטות בנוגע למהו ילד, מה ילדים ״צריכים״ ומה שמסמלת תקופת הילדות. בפועל הדברים הם מגוונים הרבה יותר מ״עשה ואל תעשה״ או מ״נכון״ ו״לא נכון״, וחשוב להבין זאת. באופן אישי ובעולמי ההבנה הזאת באה לידי ביטוי ביחסי אל היצירה הקולנועית/ טלוויזיונית לילדים: אם בבואי לכתוב על סרטי ילדים כפי שאני עושה מדי פעם בפעם, ואם בשאיפתי ליצירת תוכן אחראי, איכותי ומהנה לילדים ונוער בעתיד. זוהי תרומתם הגדולה של הלימודים בתכנית עבורי.
סיון דוידוב
סיימה לימודיה בתשע"ה (2015)
לימודי התואר השני שלי פתחו בפניי עולם מרתק. הרגשתי שהמוח שלי עובד שעות נוספות, שהראש שלי מאתגר את עצמו, מגלה דברים חדשים, עולמות שלא ידעתי שמעניינים אותי.
פעמים רבות קראתי לקראת השיעורים מאמרים שאני "חייבת", ומצאתי את עצמי ממש מרותקת, נשאבת לסיפורים ולמידע שנחשף בפניי, ולא פעם אפילו דיברתי על נושאי השיעור מחוץ לשעות הלימודים.
הפן ההיסטורי בתכנית הלימודים, שמאוד הרתיע אותי בהתחלה, הפך עבורי למעניין יותר מהרבה נושאים אחרים. הרגשתי שזה נותן לי נקודת מבט רחבה יותר ונכונה יותר על החיים היום בתחומים שונים ובתחום הילדים בפרט. הרגשתי שרוב השיעורים העשירו אותי, גרמו לי לרצות לדעת עוד ועוד ולשאול שאלות בשיעור, הסתקרנתי והרגשתי שלמרצות תמיד תהיה תשובה עבורי, תמיד הן יכירו את הנושא לעומק.
אפילו הדברים שהכי חששתי מהם, כמו להעביר פרזנטציה על מאמר באנגלית או להעביר שיעור של שעה וחצי על נושא העבודה שלי, הצליחו לי מעבר למה שציפיתי והרגשתי סיפוק רב לאחר שעשיתי אותם.
ובמרחק של כחצי שנה מאז סיום הלימודים, אני מוכרחה לומר שהיומיים בשבוע האלה מאוד חסרים לי :-) תודה על הכל.
סיוון סטרומזה
סיימה לימודיה בתשע"ה (2015)
אני משלבת הרבה ממה שלמדתי במהלך התואר בתוך מערכי השיעור אותם אני מעבירה בכיתותיי.
אני מלמדת טווח רחב של גילאים, החל מכיתה ז' ועד יא', כך שהשיח מותאם לגיל ולבגרות וכמובן גם לנושא השיעור.
פרט לידע אותו אני משתפת עם תלמידיי, אני גם נעזרת בידע שקיבלתי בנוגע לאופן בו בני נוער חווים את המציאות, הן מבחינה תפיסתית והן מבחינה טכנולוגית.
אני מאמינה גם שהחשיפה שלי לתרבות של בני נוער הפכה אותי לאשת הוראה טובה ומכילה יותר, וכן תרמו רבות גם בתחום האישי, לאימהות שלי.
רווית חיימסון
סיימה לימודיה בתשע"ד (2014)
הגעתי ללימודים בתכנית בתקופה שבה עסקתי בשיווק לבני נוער וקיוויתי לקבל כלים פרקטיים בתחום ולכן חיפשתי בעיקר את הקורסים הקשורים לתקשורת ולמדיה. להפתעתי הרגשתי שאני מקבל את התועלת הגדולה ביותר דווקא מהקורסים ההיסטוריים והספרותיים - מטקסי חניכה יהודים, דרך ספרות ילדים ויקטוריאנית והתבגרות מינית ביוון העתיקה ועד להיסטוריה של ספרי לימוד - הרעיונות שדיברו עליהם בשיעורים העניקו לי השראה עצומה שאותה יישמתי גם בקריירה וגם בחיים הפרטיים ובפרט באבהות
אבל יותר מהכל, אני עומד בימים אלו לקראת הוצאה של ספר ילדים בהוצאת כנרת, ספר שאת ההשראה לכתיבתו קיבלתי ללא ספק בין כתלי הכיתות בתקופת לימודי ואני מאושר שהתוכנית הוציאה ממני כל כך הרבה.
אני חושב שהתכנית היא הזדמנות אדירה למי שרוצה לבחור בנתיב שונה מהמקובל ולהעמיק את הידיעות שלו בעולם תוכן שהוא ייחודי מאוד מצד אחד, אבל אינסופי, מגוון ונוגע לכל מי שאי פעם היה ילד.
טל חן
סיים לימודיו בתשע"ד (2014)
החלטתי שזה חשוב להמשיך ולעדכן אתכן במסלול שאני עובר מאז שסיימתי את הלימודים בתוכנית למחקר תרבות הילד והנוער.
לאחר שיצא ספרי הראשון לילדים "סיפור על מלה שחסרה לה התחלה" בחודש ספטמבר השנה, הדברים החלו לתפוס תאוצה :) אני עובד עכשיו על מספר כתבי יד ופרויקטים שנמצאים בשלבים שונים של הפקה והוצאה לאור. ואחד מהם כבר קרם עור וגידים השבוע.
את ספר הילדים "הקוסם מגבעת דאדא" כתבתי עבור מוזיאון ינקו דאדא בעין הוד, המטרה הייתה להמחיש לילדים את הגישה היצירתית ושוברת המוסכמות של זרם הדאדא באמנות, ואני חשבתי שזו הזדמנות מצוינת לכתוב ספר ילדים "פורק עול" ובלתי חינוכי בעליל.
הספר מספר על ארץ רחוקה בשם "מסגרץ" בה תמיד נשמרים הכללים והסדר, עד שמופיע בה קוסם דאדאיסט שמראה להם את החיים מחוץ למסגרץ, ובאמצעות מספריים, דבק, מכחול ושרביט קסמים - הוא מבלבל את כל הכללים, החוקים, התמרורים והמשפטים - עד לסוף הטוב.
אז כמו בכל שלב בדרך, רציתי שוב להודות לכן על הפוש שקיבלתי אצלכן עם סיום הלימודים, אין לי ספק שיש קשר בין הלימודים והמחקר בתחום לבין הכתיבה לילדים. אז תודה רבה - אני נהנה מכל רגע!
טל חן
סיים לימודיו בתשע"ד (2014)
...כבר בשיעור הראשון של המבוא לספרות ילדים, בהנחייתה של פרופ' יעל דר, חשתי שאני במקום הנכון.
...לזכותם של מורי התכנית ייאמר, שלא עולה בדעתי אפילו קורס משעמם אחד לאורך המסלול כולו. מצד שני, חזרו המורים ושיננו באוזנינו את כללי הציטוט הנכונים של מחקרים אקדמיים, וכיצד יש להגיש עבודה, ורבים מהם הינחו אותנו, שלב אחר שלב, בכתיבת עבודה אקדמית ומחקר ראוי לשמו. והינה, בראיון עבודה לבי"ס שבו לא הכירו את עברי וניסיוני המקצועי, דווקא שמחו לשמוע שאני מסיימת תואר שני גם בתחום הזה - ונתקבלתי לעבודה...
...מתברר, כי הודות ללימודינו בתכנית, הצליחו גם חבריי וחברותיי ללימודים להתקדם, כל אחד בתחומו: זה, שהוא בערך בגילי, נטש קריירה בתחום ההיי-טק והעז להגשים חלום ולפרסם ספר-ילדים פרי-עטו; חברתי, שהצטיינה במסלול העיוני, ייסדה אתר על שיטת חינוך מיוחדת לגיל הרך, ומרצה אודותיה ברחבי הארץ; אחר הבין, כי למרות הכול, ייעודו הוא – הוראה לבני-הנוער; עוד אחד, מינף את רעיונותיו על טלוויזיה ואינטרנט לילדים בחברה שייסד; ומצטיינת אחרת פצחה בקריירה שניה כעובדת-הוראה, הפעם בייעוץ חינוכי, לאחר שנות עבודה רבות בטיפולים פרטניים. נראה אם כך, שלמרות שחבריי ואני הגענו לתכנית במטרה להרחיב דעת בתחום שלא נראה על-פניו כנושא בחובו תועלת פרקטית, בסופו של דבר – כל אחד מאתנו הפיק תועלת מלימודיו, וכמובן מהתואר האקדמי עצמו, בהמשך דרכו. אז –תודה מקרב לב לכל מורי התכנית; ותודה גם לחברים שהיוו קבוצת-תמיכה נהדרת לכל אורכה של דרך הלבנים הצהובות. נראה שבאמת לא תמיד צריך לדעת לאן רוצים להגיע – כי אם פשוט לראות, כמה יפתה הדרך.
קטעים מתוך מכתבה של נגה צדר
סיימה לימודיה בתשע"ו (2016)
במסגרת ההתנסות המעשית בטכנולוגיה דיגיטאלית לילדים, בחרתי להתמחות בחברת "בריינפופ" המפתחת תוכן חינוכי המבוסס על סרטוני אנימציה.
במהלך ההתמחות כתבתי תכנים בנושא ההיסטוריה של עם ישראל. לשמחתי, אני ממשיכה לעבוד בחברה ככותבת תכנים וכמפיקה.
טל אליאב
סיימה לימודיה בתשע"ה (2015)
